דארת ויידר, הג׳וקר, וולדמורט, תאנוס, מה יש ברשעים האלה שכל כך תופס לנו את העין. אולי הכריזמה המטורפת? האישיות המגנטית? הדרך בה כל אלו נותנים לאידיולוגיה הבלתי מתפשרת שלהם להוביל אותם ואיך שזו סוחפת אחריהם רבבות? כולנו שאלנו את עצמנו בחיינו, ״מה אם כולם טועים ואני צודק״, ובכן, מה אם אתלטיקו מדריד צודקת? כי במקרה הזה, איך אפשר להגיד שלא? לאתלטיקו מדריד אין את היכולת הפיננסית של יריבותיה, ותמיד נאלצה לעבוד עם מה שיש לה, שחקנים שלא מפחדים להבשיל שרוולים ולחפור עמוק, והכי חשוב, העם. כן כן, אתלטיקו היא הקבוצה של העם, לא של האליטה, The people’s champion אם תרצו. קבוצה שכל משחק ממחישה מה שכולנו שמענו מההורים, ״תעבוד קשה ובשקט, ההצלחה תגיע לבד״. אתלטיקו היא קבוצה שמזכירה לנו את הבית, המרק של סבתא, הגינה של סבא, האופניים הישנות ששנים מחכות לתיקון, החום, המשפחתיות, הבדיחות מסביב לשולחן. אז כן, יריבים יגידו שאתלטיקו היא הרשעית של עולם הכדורגל, הנבל הגדול, אבל אנחנו יודעים טוב שבמקרה הזה, כולם טועים ואנחנו צודקים. כרטיסים למשחקי אתלטיקו מדריד קונים רק בטיקטימס